חוסן קהילתי – מחוסן מדומה לחוסן ממשי

חוסן קהילתי – מחוסן מדומה לחוסן ממשי

החזון:

קהילות חסינות המהוות מקום בטוח לפרטים שבתוכן.

 

רקע (המצב המצוי)

 

הטיפול בפגיעות מיניות במגזר הדתי נמצא בפיגור משמעותי אחרי החברה הכללית.

מחקרים מראים כי שכיחות התופעה זהה  לאוכלוסיה הכללית והיא עומדת על 25% בקרב ילדות, נערות ונשים ועל 15% בקרב ילדים ונערים. הפגיעות קיימות  בכל סוגי הישובים – קיבוצים, מושבים, התנחלויות, ישובים קהילתיים,  ועוד. בדרך כלל המאפיינים של ישוב כזה הם: היותו מקום קטן בעל נקודות חיכוך רבות, המעורר צורך בהרחקת הפוגע ובמוגנות הנפגע/ת.

ישנם דפוסים ידועים של התנהגות פוגעים – הכחשה ומזעור של הפגיעה, דה-לגיטימציה של הנפגעים ומי שתומך בהם, דה-הומניזציה של הנפגעים, ומוסר כפול במובן של התמקדות השיח בזכויות הפוגע, במקום בזכויות הנפגע והפיכת התוקף לקורבן. פעמים רבות דפוסים אלו מאומצים על ידי הקהילה. כך מוצא/ת הנפגע/ת את עצמו מותקף לא רק על ידי הפוגע, עורך דינו וקרוביו, אלא גם על ידי הקהילה.

המניע של הקהילה לאימוץ דפוסים פוגעניים הוא החשש שמא הצפת נושא הפגיעה המינית תפורר את הקהילה. מי שרואה בקהילה מקום תומך ומשרה ביטחון, לא ייתן בשום אופן לפורר אותו. נוצר מצב אבסורדי, שבכדי לשמור על הביטחון המדומה של הפרטים בקהילה במקרים שאולי יתרחשו בעתיד, אנשי הקהילה מערערים על זכותם של הנפגעים לקבל את הביטחון הזה מן הקהילה דווקא בשעה שהם זקוקים לו ביותר.

בשנים האחרונות התגבשה תפיסה של הקמת צוותים לטיפול בפגיעות מיניות בישובים. זוהי מגמה מבורכת, אך במקרים רבים הצוותים האלה הולכים לאיבוד בשל "הצורך" לשמור על איזונים. תהליך הברור נעשה ממושך וסבוך, ובינתיים לנפגע/ת אין פתרון.

הצוותים הללו גם מגלים קושי להביע עמדה נחרצת לטובת הנפגע ולשלם את המחיר הקהילתי שלא כולם יהיו מרוצים מכך. כאשר הרחקת הפוגע אינה מתרחשת, בדך כלל יעזוב הנפגע ומשפחתו את הישוב. יתר על כן, ישנם צוותים התומכים במובהק בפוגע תוך הפעלת כוחנות, נסיונות להשתקת הנפגע/ת ועוד. בכך הם משחזרים את מנגנוני הפגיעה של הנפגעים, מה שגורם לטראומה משנית לנפגע/ת ומותיר משקעים ומטענים כבדים בקהילה.

המטרות

                     ·העלאת המודעות למקורות הפגיעה של פרטים בקהילה.

                     ·תהליכי בירור בנוגע לאחריות אנשי הקהילה לפרטים אחרים.

                     ·יצירת דפוסי פעולה והתמודדות עם פגיעות של פרטים בקהילה.

מיועד ל:

  1. סוכני שינוי במגזר הדתי- רכזי קהילות, פעילים חברתיים, רבנים
  2. צוותים טיפוליים במיגזר הדתי
  3. קהילות במגזר הדתי

השינוי הרצוי

באמצעות הסדנה שיצרנו אנו שואפים לפתח נרטיב קהילתי מודע, שהשאיפה ללוות ולהעצים נפגעים מקרב הקהילה, הן נפגעי פגיעה מינית והן נפגעים ממקורות אחרים, תהפוך להיות חלק אינטגרלי ממנו.

הכוונה היא להחליף את מנגנוני ההגנה האוטומטיים של הקהילה, שנכון לעכשיו אינם מספקים תמיכה לנפגעים, בדפוסי פעולה והתמודדות אפקטיביים, שיעצימו הן את הפרט והן את הקהילה  (WIN-WIN).

מדובר במגזר שנטייתו היא להכחיש שיש בתוכו פגיעות . להערכתנו השימוש באמצעים המתודיים והאימוניים והתהליכים הקהילתיים שבאמצעותם אנחנו עובדים מסוגלים ליצור רוח של שינוי במגזר.

מה בסדנה

  • מפגשים 1-2 – חוסן קהילתי בהשראת הסרט: "חטא כמוס" של סקוט רוזנפלד
  • מפגש 3 – של מי האחריות?
  • מפגשים 4-5 – התמודדות עם השאלה: איפה זה פוגש אותי? כטריגר לתהליכי שינוי

                      בניית ערוצי התמודדות ותמיכה של הקהילה בנפגעות/ים

אודי ומירי פרומן

udifroman@gmail.com

טלפונים: 0528308146 – אודי

0525675809 – מירי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: