כללי המשחק משתנים
כניסתו לפעולה של תא העיתונאיות בפרשת עמנואל רוזן, עשויה להיות הזדמנות לשינוי משמעותי בהתייחסות החברתית לפגיעות והטרדות מיניות.
כיום, היוזמה כולה נמצאת בצד התוקפן. הוא המחליט מתי לפגוע, הוא המשתיק את הנפגעות, הוא המתעל את המתלוננות להליך הפלילי, הבלתי יעיל ובשל כך גם חסר ההרתעה. בצד הפוגע אני מכליל גם את הגרעין הקשה של התומכים בתוקפים מינית – עורכי הדין הפליליים המגינים עליהם באצטלה הצדקנית של הגנה על "חזקת החפות" וכמובן הקולגות במקום העבודה או בקהילה במקום שקיימת כזו – בקיבוצים, במושבים, ובישובים הקהילתיים למיניהם. כל אלו עובדים ללא לאות בכדי להשתיק את הנפגעות ולהעלות את "מחיר התלונה" במישור הכלכלי והאישי.
לכל אורך הדרך הנפגעות נגררות אחר היוזמה הזו. הן מוצאות את עצמן נאלצות להגיב לה, או מחליטות שלא להגיב לה. הרעיון המרכזי ביוזמה התוקפנית היא מלחמת התשה. כל אחת מן המתלוננות נאלצת לעבור מסלול מתיש של אונס שני בחקירה המשטרתית, ואונס שלישי אם הדברים מגיעים לכדי משפט, בחקירה הנגדית.
מן ההיבט הכמותי אין הצדקה לתחושת הבדידות של המתלוננות והמתלוננים. כל אחד מן התוקפים תקף בממוצע עשרות נשים וילדים. באופן טבעי היינו מצפים למצוא את עשרות הנפגעות והנפגעים מתגייסים למאבק בתוקף האחד. עד עתה הדברים לא התרחשו באופן הזה. נפגעות ונפגעי תקיפה מינית הם אנשים מוחלשים, ועל כן קל יחסית לגרום להם שלא להיאבק. היוזמה של תא העיתונאיות היא הזדמנות לשנות את כללי המשחק.
בכדי שההזדמנות לא תוחמץ, אני מצרף כאן דברים של ג'ין שארפ על תכנון אסטרטגי של מאבק בלתי אלים.
גי'ן שארפ הוא פרופסור למדע המדינה והמייסד של "מכון אלברט איינשטיין", ארגון ללא כוונת רווח שחוקר ומקדם את השימוש בפעולות לא-אלימות במטרה לקדם את הדמוקרטיה במדינות העולם. בספר שפרסם הוא ליקט 198 שיטות למאבק בלתי אלים. את השיטות שלו ניתן ליישם בהקשרים שונים.
שלכם
אודי
http://therabbiofthesurvivors.blogspot.co.il/
החשיבות של תכנון אסטרטגי במסגרת מאבק בלתי אלים
המקום הידוע ביותר בו משתמשים באסטרטגיה הוא במסגרת עימותים צבאיים. משך מאות בשנים עסקו קציני צבא בתכנון אסטרטגי במסגרת מערכות מלחמה, והוגים חשובים כמו סאן צ'ו קלאוזוביץ' ולידל הארט ניתחו ושכללו את האסטרטגיה הצבאית. בלוחמה צבאית קונבנציונאלית ובמלחמת גרילה, השימוש באסטרטגיה מתוחכמת הוא הדרישה הבסיסית ליעילות.
בדיוק כפי שמאבק צבאי יעיל מחייב אסטרטגיות חכמות, תכנון ויישום, כך גם הפעילות הבלתי אלימה תהיה יעילה ביותר כאשר היא פועלת על בסיס של תכנון אסטרטגי איתן. הניסוח והאימוץ של אסטרטגיות חכמות יכול להגביר במידה רבה את כוחו של מאבק בלתי אלים.
החשיבות של אסטרטגיה
אם רוצים להשיג משהו, הסיכויים להשיג יעד זה יהיו גדולים יותר אם נשתמש במשאבים הזמינים ונמנף אותם כדי להבטיח יעילות מרבית. פירוש הדבר שיש לדאוג לתוכנית אסטרטגית המתוכננת לעבור מההווה (בו היעד עדיין לא הוגשם) אל העתיד (בו אמורים להשיגו). האסטרטגיה מתייחסת למיפוי מסלול הפעולה שיגביר את הסבירות להגיע מההווה אל המצב הרצוי בעתיד. כך למשל, אם אדם רוצה לנסוע ממקום אחד למקום אחר, עליו לתכנן מראש כיצד לעשות זאת. האם ילך ברגל? האם ייסע ברכבת? במכונית פרטית? יטוס? גם אז, עדיין רחוקה התוכנית משלמות. האם יש לך מספיק כסף כדי לשלם את מחיר הנסיעה וההוצאות האחרות? אם הנסיעה היא ארוכה, היכן תישן ותאכל? האם יש צורך במסמכים, דרכונים או ויזות, ואם כן, כיצד תשיגם? האם יש עניינים שיש להסדירם כדי לכסות את העדרך במהלך הנסיעה?
גם מנהיגים של תנועות חברתיות ופוליטיות צריכים להפעיל סוג זה של חשיבה ותכנון שאנשים מסוימים עורכים כדי להשיג מטרות רגילות בחיי היום יום. עם זאת, למרבה הצער, רק לעיתים נדירות מקדישים בתנועות כאלה את תשומת הלב הראויה לתכנון האסטרטגי. יש אנשים החושבים באופן נאיבי שאם הם פשוט יגידו בצורה תקיפה ואיתנה כמה הם מתעקשים על היעד שלהם, ויתמידו בכך מספיק זמן, זה פשוט יקרה, איכשהו. אחרים מניחים שאם הם יישארו נאמנים לעקרונות ולאידיאלים שלהם ויעידו עליהם גם לנוכח התנגדות, הם עושים בכך את כל מה שביכולתם לעשות כדי לסייע להשיגם. הצהרה על מטרות רצויות והנאמנות לאידיאלים אכן ראויים להוקרה, אך כשלעצמם הם לוקים מאוד בחסר מבחינת יכולתם לשנות את הסטטוס קוו ולחולל את המטרות המבוקשות.
כמובן, שהשאיפה לשנות חברה, או למנוע שינויים בחברה, או לסלק כיבוש זר, או להגן על החברה מהתקפה, הם כולן משימות מסובכות יותר מאשר תכנון נסיעה. אולם, רק לעיתים נדירות קורה שאנשים החותרים למטרות כאלה מכירים באופן מלא בחשיבות העליונה של הכנת תוכנית אסטרטגית מקיפה לפני שיפעלו.
לעיתים קרובות מאוד בתנועות חברתיות ופוליטיות, היחידים והקבוצות המעורבים בפעילות מכירים בכך שהם זקוקים לתוכנית כיצד לפעול, אך הם עורכים תוכניות כאלה על בסיס מאוד חלקי, קצר מועד, או טקטי בלבד. אין הם מנסים לתכנן תוכנית פעולה רחבה יותר, ארוכת טווח או אסטרטגית. אפשר שהם לא רואים צורך בתוכנית כזאת. אפשר שבאותו זמן אין ביכולתם לחשוב ולנתח אותה במונחים אלה. אפשר גם שהם יניחו לדעתם להיות מוסחת שוב ושוב מהמטרה הרחבה יותר בכך שיתמקדו כל העת בנושאים קטנים יותר, יגיבו שוב ושוב ליוזמות היריבים ויעסקו בקדחתנות בפעילויות קצרות טווח. אפשר שהם לא יקצו זמן ואנרגיה לתכנון אסטרטגיה, או חקירת מספר אסטרטגיות חלופיות, באופן שיכול היה להנחות את מאמציהם הכלליים לקראת השגת מטרתם.
כמו כן, לעיתים, יש להודות שאנשים לא מנסים להתוות אסטרטגיה כדי להשיג את המטרה שלהם, מפני שעמוק בתוכם הם לא באמת מאמינים שביכולתם להגשים יעדים אלה. הם רואים עצמם כחלשים, כקורבנות חסרי אונים של כוחות מתישים, לכן, הטוב ביותר שביכולתם לעשות, כך הם מאמינים, זה להצהיר על כוונותיהם ולהעיד על נחישותם, או אפילו למות מתוך אמונה שהם צודקים. לכן, אין הם מנסים לחשוב ולתכנן באופן אסטרטגי את היעדים שלהם.
התוצאה של כשל זה של אי תכנון אסטרטגי, היא שהסיכויים להצליח פוחתים באופן דרסטי, ולעיתים אף מחוסלים לחלוטין. הכוחות מתפזרים. הפעולות מאבדות מיעילותן. פעולות של הקרבה מתבזבזות לריק ולא מצליחים לקדם כראוי את המטרה. כשלון התכנון האסטרטגי יכול להביא לכשל במימוש היעדים של האדם.
בלא לנסח תוכנית פעולה אסטרטגית זהירה:
• יכולה האנרגיה להתפזר על נושאים שוליים ולהתפוגג בצורה בלתי יעילה;
• הזדמנויות לקידום המטרה לא תנוצלנה כראוי;
• יוזמות היריבים תקבענה את מהלך המאורעות;
• חולשות הצד שלך תגדלנה ותשפענה לרעה על הניסיונות להגשים את היעד ו; –
• למאמצים להגיע ליעד לא יהיה סיכוי רב להצליח.
לעומת זאת, ניסוחן ואימוצן של אסטרטגיות מבריקות מגביר את סיכויי ההצלחה. פעולה מכוונת בהתאם לתוכנית אסטרטגית מאפשרת למקד את הכוחות והפעולות כדי לנוע באופן נחוש לקראת המטרה המבוקשת. ניתן למקד את האסטרטגיות כך שתשרתנה את היעדים עיקריים ותחרפנה את חולשותיו של היריב. ניתן לצמצם את הפגיעות ועלויות אחרות וקורבנות יכולים לשרת את המטרה המרכזית בצורה יותר יעילה. ניתן בכך להגביר את הסיכויים להצלחתה של תוכנית פעולה בלתי-אלימה.
ניסוח אסטרטגיות חכמות
הבחירה או הניסוח של אסטרטגיות חכמות, מחייבת:
• תחושה מדויקת של ההקשר הכולל בו מתנהל המאבק;
• זיהוי אופי ההבדלים בין המקום בו אתה נמצא לבין המקום בו אתה רוצה להיות; (מצוי, רצוי, פער)
• הערכת המכשולים להשגת המטרה והגורמים שיכולים לקדם את המטרה;
• הערכת נקודות החוזק והחולשות של היריבים, של קבוצתך שלך, ושל צד שלישי
שיכול לסייע למהלך או להפריע לו;
• הערכת המעלות והמגבלות של כמה נתיבי פעולה פוטנציאלים שניתן לאמץ;
• בחירת מסלול פעולה בר-קיימה מבין האופציות הקיימות או התוויית מסלול חדש לחלוטין ו;
• זיהוי תוכנית פעולה כוללת הקובעת אלו תוכניות קטנות יותר (טקטיות) ושיטות ספציפיות של פעולה יש לנקוט כדי להשיג את המטרה המרכזית (דהיינו, אלו פעילויות ספציפיות, מקומיות או קצרות טווח ואלו צעדים יש לנקוט כדי ליישם את תוכנית האסטרטגיה רבתי).רמות של תכנון ופעולה
בפיתוחה של תוכנית אסטרטגית צריך להבין שקיימות רמות שונות של תכנון ופעולה. ברמה הגבוהה ביותר נמצאת האסטרטגיה רבתי. לאחר מכן תבוא האסטרטגיה עצמה, ולאחריה טקטיקות ושיטות.
האסטרטגיה רבתי היא הרעיון הכללי שסביבו מתאמים ומכוונים את כל המשאבים המתאימים והזמינים (כלכליים, אנושיים, מוסריים, פוליטיים, ארגוניים וכו' ) של האומה או של קבוצה אחרת, כדי להשיג את יעדיה במהלך העימות.
אסטרטגיה רבתי מקיפה את שיקולי הדעת של צדקת הדרך, הערכת השפעות אחרות במצב, ובחירת שיטת הפעולה שיש לנקוט (למשל, מאבק בלתי אלים, פוליטיקה קונבנציונאלית, לוחמת גרילה, או לוחה קונבנציונאלית , ) כיצד יושג היעד, וההשלכות ארוכות הטווח. האסטרטגיה רבתי מגדירה את המסגרת הבסיסית לבחירתן של אסטרטגיות מוגבלות יותר לעריכת המאבק. רמה זו של תכנון אף כוללת את ההקצאה של משימות כלליות לקבוצות מסוימות ואת החלוקה של משאבים לקבוצות אלו כדי שתוכלנה לנצלם במאבק. יתרה מזאת, האסטרטגיה רבתי אף מתייחסת לאופן בו המאבק עצמו מתקשר להשגת היעדים שבשמם מתנים את המאבק.
אסטרטגיה היא הרעיון המגדיר מה היא הדרך הטובה ביותר להשיג יעדים במהלך עימות (אלים או בלתי אלים). אסטרטגיה שואלת אם, מתי וכיצד להילחם, וכיצד להגיע ליעילות מרבית כדי להשיג מטרות מסוימות. האסטרטגיה היא תוכנית לחלוקה מעשית, התאמה ויישום של האמצעים הזמינים כדי להשיג את המטרות המבוקשות.
האסטרטגיה עשויה לכלול מאמצים לפתח מצב אסטרטגי בעל יתרון כה גדול שהוא יביא להצלחה אף בלא מאבק גלוי. כאשר מחילים את האסטרטגיה על המאבק עצמו, היא מהווה את רעיון היסוד של התפתחות המאבק, וכיצד רכיביו הנבדלים של המאבק ישתלבו יחדיו בצורה הטובה ביותר כדי להשיג את היעדים. האסטרטגיה כרוכה בשקילת התוצאות העשויות לנבוע מפעולות מסוימות; הפיתוח של תוכנית פעולה רחבה: הקביעה המיומנת של פריסת קבוצות עימות בפעולות קטנות יותר; התייחסות לדרישות להצלחה בהפעלה של הטכניקה הנבחרת; וניצול טוב של ההצלחה.
האסטרטגיה פועלת במסגרתה של האסטרטגיה רבתי. הטקטיקות ושיטות הפעולה משמשים כדי ליישם את האסטרטגיה, כדי להבטיח יעילות מרבית יש לבחור וליישם טקטיקות ושיטות באופן כזה שיוכלו באמת לסייע ליישום האסטרטגיה ויתרמו להשגת הדרישות להצלחה.
יש לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים, כאשר מנסחים אסטרטגיה למאבק בלתי אלים:
- המטרות, המשאבים והכוחות שלך עצמך;
- המטרות, המשאבים והכוחות של היריבים;
- התפקיד של צד שלישי בפועל ובפוטנציה;
- נתיבי ואמצעי הפעולה האפשריים השונים של היריבים;
- נתיבי ואמצעי הפעולה האפשריים השונים שלך עצמך (במסגרת הגנה ותקיפה כאחד).
- הדרישות להצלחה כאשר משתמשים בשיטה זו,
- הדינמיקה של הפעולה, והמנגנון של השינוי.
טקטיקה היא תוכנית פעולה מוגבלת המבוססת על הרעיון הקובע כיצד ניתן לנצל בצורה הטובה ביותר את האמצעים הזמינים להילחם כדי להשיג יעד מוגבל כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר. הטקטיקה היא נתיב פעולה מוגבל המתאים לאסטרטגיה הרחבה בדיוק כפי שהאסטרטגיה מתאימה לאסטרטגיה רבתי. כל טקטיקה ספציפית מובנת רק במסגרת האסטרטגיה רבתי של מאבק או מערכה. הטקטיקות קשורות לאופן בו אמצעי פעולה מסוימים מיושמים, או כיצד קבוצות מסוימות של לוחמים צריכות לפעול במצבים ספציפיים. הטקטיקות מיושמות לתקופות זמן קצורות יותר מאשר אסטרטגיות או בתחום מוגבלים יותר (גיאוגרפיים, מוסדיים וכו , )' או בידי מספר קטן יותר של אנשים, או כדי להשיג יעדים מוגבלים יותר, או בשילוב כלשהו של כל הנ .ל"
השיטה מתייחסת לאמצעי הפעולה הספציפיים בתוך כל טכניקה של מאבק בלתי אלים. השיטות כוללות עשרות צורות מיוחדות של פעולה, כגון הסוגים הרבים של שביתות, חרמים, אי-שיתוף פעולה פוליטי וכדומה. (עיין בנספח 2, לרשימה של 198 שיטות פעולה בלתי אלימות בהם השתמשו בנסיבות היסטוריות).
לסיכום: פיתוח תוכנית אסטרטגית אחראית ויעילה למאבק בלתי אלים תלוי בניסוח הזהיר ובבחירה של אסטרטגיה רבתי, אסטרטגיות, טקטיקות ושיטות.
פגיעות מיניות, פוקחים עיניים 