טקטיקה

מהי טקטיקה?

טקטיקה צבאית היא "תורת הקרב"; מושג שהוא מובחן מ"תורת המערכה" (אופרטיבה) "ותורת המלחמה" (אסטרטגיה).

בהקשר של מאבק בלתי אלים להשגת מוגנות קהילתית והכרה בפגיעות מיניות טקטיקה פירושה מהלך קצר, שנועד להשיג הישג נקודתי. זאת במובחן מהאיסטרטגיה, המתווה את הדרך הארוכה לקהילה מוגנת ומאוזנת יותר, כזו המסוגלת להתמודד באופן אפקטיבי עם פגיעות מיניות, שככל הנראה תהיינה בכל נוף חברתי שהוא עוד הרבה שנים, מבלי שאמונות חשוכות יחבלו בהתמודדות.

באופן כללי ניתן לסווג את הטקטיקה של המאבק הבלתי אלים לשלוש רמות:

א.      מחאה בלתי אלימה, התנגדות ושכנוע בלתי אלימים – הפגנות, צעדות, פרסום מנשרים וניירות עמדה.

ב.      אי שיתוף פעולה. זה יכול להיות אי שיתוף פעולה חברתי (לא חברים, לא לומדים אצלו יותר), כלכלי (מרד מיסים, אי שותפות כלכלית בשום מיזם, שביתה), ופוליטית (לא תומכים בך לראשות המועצה).

ג.       שיבוש בלתי אלים של מוסדות הקהילה (שביתת שבת).

אני אישית נוטה לחשוב שבנושא שלנו אין טעם להיאבק מעבר לרמה הראשונה של התנגדות ושכנוע. הרמה השנייה היא אולי פועל יוצא של קהילה שמתקשה להפנים את האמת המוטחת בפניה, אבל קהילה כזו היא לא בדיוק מקום שמומלץ לגור בו. קל וחומר כאשר מתעורר צורך בטקטיקות כמו שביתת שבת. זהו השלב שלטעמי יש לאמץ את דברי הרמב"ם בהלכות דעות (ו, א):

"אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים".

ג'ין שארפ מונה 198 טקטיקות שננקטו במהלך ההיסטוריה בעימותים לא אלימים בכל שלוש הרמות. אני אתרגם את חלקן למציאות שבה נעשה ניסיון מצד מוסדות הקהילה לחפות על מקרים של תקיפות מיניות בתוכה. כאמור, אשתמש רק בדוגמאות מן הרמה הראשונה.

פעילות כלפי פנים, כלפי אנשי הקהילה

  1. נאומים. הדרך הנכונה לטעמי היא לרכז את אוהדי רעיון המחאה ולנאום בקרבם. גם אם יסתנן מישהו ממצדדי התוקף, הוא יושתק על ידי הרוב.
  2. מכתבי התנגדות / תמיכה. בתחום של תקיפה מינית מכתבים יכילו הן התנגדות לתוקף ולתופעת התקיפה והחיפוי, והן תמיכה והכרה בנפגעות או בנפגעים ובבני משפחותיהם.
  3. הצהרות פומביות חתומות לדוגמה חתימה על עצומה "אנחנו מאמינים לנפגעת".

תקשורת עם ציבור רחב יותר

בסרט "כביסה מלוכלכת" (http://www.youtube.com/watch?v=bLGZIHKzdQE) מתארת הבמאית, יעל שרר, מוטיב מרכזי בתפיסת העולם של תוקפים מינית ותומכיהם: "לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ". האסטרטגיה של המאבק בפגיעות מיניות מחייבת לעשות את ההפך – לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, כפי שעושה יעל.

עצם העובדה שבקהילה התפתחה מערכת מוסרית כזו התומכת בתוקף בחלקה או ברובה היא תוצאה של ניוון מוסרי שהתפתח כתוצאה מניתוק הקשר עם ערכים מוסריים אוניברסליים. באופן כזה הקהילה פיתחה קודים מוסריים משלה, קודים שמזכירים את המשל המובא בזוהר הקדוש, אודות התולעת שבתוך הצנון, הסבורה שהעולם כולו טעמו מר. התרופה לניוון המוסרי הזה היא קשר מחודש עם ערכי המוסר האוניברסלי. קשר כזה יכול להיווצר דווקא תוך יצירת קשרים עם אנשים מחוץ לקהילה. זה יכול להיות קשר עם מרכזי הסיוע, זה יכול להיות קשר עם קהילות שכבר מתמודדות באופן ראוי עם הפגיעות המיניות שבתוכן, זה יכול להיות עם כתבים מסוימים. בכל מקרה, פגיעה מינית בתוך קהילה, אם היא לא טופלה מיידית כראוי, אם בכדי לזכות בטיפול בה נדרש מאבק, אסור לה להישאר בתוך הקהילה. שכן אם מערכת המוסר של הקהילה הגיעה לרמה כזו של ניוון, אין לקהילה את הכוחות להתמודד בעצמה עם האתגר הזה.

פעולות סמליות

אפשר לחשוב על הרבה דברים. אמנה כאן שלוש דוגמאות:

  1. תליית דגלים בצבע מסוים. לדוגמה, אם אתם סבורים שמעל להתנהגות הקהילה שלכם "מתנוסס דגל שחור", אפשר לתלות דגל שחור ממשי.
  2. לבישת סמלים (צמיד ירוק, כבר אמרנו).
  3. תפילה למען הנפגעות והערכים המוסריים של הקהילה.

נסיגה והוקעה

גם כאן ניתן לעשות הרבה. לדוגמה:

  1. עזיבת המקום בו נמצא התוקף ותומכיו בהפגנתיות.
  2. שתיקה רועמת של קבוצה.
  3. הפניית הגב לתוקף ולתומכיו.

כמובן, כל אלו הן דוגמאות, ואפשר להיות יצירתיים.

סיכום ונקודה אחרונה

הרשימה הנוכחית חותמת את סדרת הרשימות שעסקו במאבק בלתי אלים.

נקודה אחרונה שאני רוצה להצביע עליה היא גיוס האומץ לעשייה. נפגעות ונפגעים מספרים שבחדרי חדרים הרבה אנשים אומרים להם כמה הם תומכים בהם, אבל ברגע האמת, כאשר הדברים מגיעים לצורך לנקוט אחד מן הצעדים שהוצעו ברשימה שנתתי, אנשים נעשים משותקים. ברשימה קודמת (https://ercheiadam.wordpress.com/2013/02/21/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7 ) הבאתי בהקשר לכך את הסיפור במסכת סנהדרין (יט, א):

"עבדו של ינאי המלך שהרג נפש. בא ינאי המלך, וישב. אמר לו שמעון בן שטח: ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך, ולא לפנינו אתה עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד, שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'. אמר לו: לא כמו שתאמר אתה אלא כמו שיאמרו חבירך, נפנה לימינו כבשו פניהם בקרקע, נפנה לשמאלו וכבשו פניהם בקרקע, אמר להן שמעון בן שטח בעלי מחשבות אתם, יבא בעל מחשבות ויפרע מכם, מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו".

כתבתי שזהו תיאור מדויק של ההתנהגות המפוחדת האוחזת בחבר קהילה מן השורה אל מול עברייני מין כוחניים. לאף אחד אין אומץ להתמודד איתם. התוצאה היא שתיקה רועמת. אני רוצה לשים לב לנקודה נוספת בסיפור: "מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו". "גבריאל" מייצג את מידת הדין. מידת הדין אינה עושה הנחות לאנשים שהיו בזמן הנכון במקום הנכון ולא עשו את המוטל עליהם. גם הרבי מלובביטש לא עשה להם הנחות. אל תהיו פחדנים!

שלכם

אודי

http://therabbiofthesurvivors.blogspot.co.il/